אם הייתם אומרים לי לפני עשור שיום אחד אעבוד לצד אבי בישראל, מסייעת למטופלים עם מיגרנות וכאבי ראש, סביר להניח שלא הייתי מאמינה לכם. אבל זה קרה. המסע המקצועי שלי לקח אותי דרך לימודי מנהל עסקים, משרדי הייטק, מחלקות בבתי חולים ומרפאה קהילתית. כל שלב אתגר אותי, עיצב אותי, ולבסוף הוביל אותי למקום שבו אני באמת שייכת: לשלב את הייעוד הרפואי שלי עם המשימה של משפחתי לדאוג לאחרים.
קריירה ראשונה, אבל לא הייעוד שלי
סיימתי תואר במנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה (אוניברסיטת רייכמן) בשנת 2014. כמו רבים מהעמיתים שלי, נכנסתי לעולם ההייטק. במשך שנתיים נהניתי מהקצב, מהחדשנות ומהתחושה של אפשרויות בלתי מוגבלות. ובכל זאת, משהו היה חסר. הבנתי שפחות מעניינות אותי פגישות אסטרטגיות וגיליונות אלקטרוניים, ויותר מעניינים אותי אנשים: מטופלים, משפחות, מטפלים. רציתי שהעבודה שלי תהיה משמעותית בדרך אנושית עמוקה.
התחושה לא עברה עם הזמן. היא התחזקה. ובסוף הבנתי שהקריירה שבניתי אינה זו שאני רוצה לשארית חיי. לכן קיבלתי את ההחלטה הקשה והטובה ביותר שיכולתי לקבל באותו זמן: עזבתי את הנתיב הצפוי ופניתי אל הלא נודע.
מענה לקריאה לסיעוד
נרשמתי לבית הספר לסיעוד באוניברסיטת תל אביב. מאחר ועליתי מארצות הברית בשנת 2011, באותה תקופה העברית שלי הייתה "סבירה", אז להתמודד עם כל חומר הלימוד בעברית היה מאתגר, ובסופו של דבר מתגמל מאוד. כמובן, היו רגעי ספק וקושי, אך הכל הסתדר, והייתי נרגשת לסיים את הלימודים כאחות מוסמכת (RN) באפריל 2020.
שנותיי הראשונות כאחות היו אינטנסיביות ומשנות חיים. בבית החולים איכילוב עבדתי במחלקה לרפואה פנימית ולאחר מכן ביחידה לטיפול נמרץ קורונה, בתקופה מאתגרת במיוחד במערכת הבריאות המודרנית. החוויה לימדה אותי על כוח הרצון-שלי והפגישה אותי עם מטופלים נחושים. הסיעוד דרש ממני כישורים מנטליים רבים, אך גם אמפתיה, חוסן נפשי ויכולת לדאוג למטופלים ברגעים הפגיעים ביותר שלהם.
לאחר מכן עברתי לקופת חולים מכבי, שם הקדשתי שנתיים להתמקדות בניהול מחלות כרוניות. עבדתי במרפאה וביצעתי ביקורים בביתם של מטופלים, כדי לתמוך במטופלים במצבים רפואיים ארוכי טווח. גיליתי את הכוח של התמדה, וכמה חשוב להכיר את הסיפור של כל מטופל, להבין את פחדיו ולעזור לו לנווט במערכת בביטחון.
חזרה למשפחה ולייעוד
באוקטובר 2023, שלושה שבועות לאחר ה-7 באוקטובר, הורי הגשימו חלום חיים ועלו לישראל. לאחר התמודדות עם הבירוקרטיה, הסתגלות והתרגלות לחיים במצב מלחמה, אבא שלי החליט לפתוח מרפאה פרטית. עם כל כך הרבה אנשים שסובלים מכאבי ראש, הוא החליט להשתמש בכישורים ובמומחיות שפיתח במהלך הקריירה הארוכה שלו כרופא בארה"ב לטובת מטופלים בישראל. ואחרי יותר מ-40 שנה, הוא באמת התגעגע לטפל במטופלים שוב.
מיגרנות וכאבי ראש יכולים להיות משתקים לחלוטין ולהשפיע לרעה על חיי המטופלים ומשפחותיהם. אבא שלי ראה תוצאות מצוינות בשימוש בטכניקה נדירה, חסימת הגנגליון הספנופלטיני (SPG), אצל מטופליו ב-NYU, והוא הבין שבישראל מעט מאוד אנשים מודעים לקיומה של הטכניקה הזו!
כאשר אבא שלי הודיע לי שהחליט לפתוח מרפאה ושאל אם אני רוצה לעזוב את עבודתי ולהצטרף אליו, בהתחלה היססתי. היה לי מאוד נוח בקופת חולים מכבי. היו לי מנהלת נהדרת וקולגות נפלאים, אז חששתי לגבי הרעיון של מקום עבודה חדש, ועוד מיזם פרטי. ולעבוד עם אבא שלי? אממממ.
הוא המשיך לעודד אותי להצטרף אליו ולבסוף השתכנעתי והסכמתי. ועכשיו? אני כל כך שמחה שעשיתי את זה! זו ברכה לעבוד עם אבא שלי, ולעשות את מה שאנו אוהבים – לעזור לאנשים לפתור בעיה משמעותית בחייהם בדרך מיוחדת ואפקטיבית, בטיפול שכמעט ולא מוכר בארץ. אני רואה איך אבי מקשיב למטופלים שלנו, איך הם סומכים עליו, ואיך הטיפול שאנו מספקים באמת משנה חיים. אין שמחה ממני.
למה אני כאן היום - מרפאת ראש רגוע לטיפול במיגרנות וכאבי ראש
אני גאה לעבוד לצד אבא שלי, לעזור למטופלים הסובלים ממיגרנות וכאבי ראש כרוניים, ולתת להם תקווה והקלה באמצעות טיפול חוסם SPG. עבורי, זה יותר מעבודה. זו קריאה, שנבנתה בכל שלב במסעי: לימודי עסקים שלימדו אותי לחשוב ולארגן, ניסיון קליני שנתן לי ידע רפואי יקר ערך, ומורשת משפחתית שהביאה אותי בסופו של דבר לייעוד המיוחד הזה.
המטרה שלי פשוטה: להקשיב, לתמוך ולעזור לכל מטופל להרגיש טוב יותר. באמת טוב יותר. כי אף אחד לא צריך לחיות עם מיגרנות או כאבי ראש. יש תמיד אפשרויות. ויש תמיד תקווה. אני מרגישה זכות להיות חלק מצוות שמחויב כולו לרווחת המטופלים שלנו, ולעזור להם לטפל במיגרנות שמשביתות את חייהם.
